בדיקת פוליגרף - מאת עו", ד נסים כהן

הפוליגרף תחליף לשופטים?
נראה שלא.

בדיקת הפוליגרף (פולי  הרבה, גרף  רישום) או כפי שמכונה בפי הציבור מכונת האמת אינה בעלת יכולת אבסולוטית לגילוי האמת.
הפוליגרף בניגוד לבדיקות מעבדה אחרות כגון: בדיקת טביעות אצבע או בדיקת D.N.A אשר נותנות תוצאות אמיתיות ואשר אינן ניתנות לסתירה ב- 001% מהמקרים במאמר שפורסם ע"י ראש מעבדת פוליגרף במטה הארצי נכונה ב- 09% מהמקרים.

 מכונת האמת מבוססת על ממצאים פיזיולוגיים של הנבדק.
הממצאים שמקבל הבודק ועל פיהם הוא מחליט האם הנבדק ענה אמת או שקר תלויים בין השאר בגורמים הבאים של הנבדק:

אופן ההתרגשות.
המוליכות החשמלית של העור.
מערכת הנשימה.
מערכת הלב וכלי הדם.
 אופן התשובה של נבדק אחד שונה לגמרי מהממצאים של נבדק אחר לאותה השאלה.
יש לדעת כי השאלות שאותן נשאל הנבדק נאמרות לו עוד לפני הבדיקה והוא אף משתתף באופן ניסוחן כך שאינן מהוות הפתעה עבורו.
אם כך נשאלת השאלה מדוע המכשיר אינו מדויק ב- 001% מהמקרים?
התשובה לכך היא פשוטה, ישנם מקרים שבהם נבדקים מודעים לחלק מהאמת של המקרה אף שלהם אין קשר ישיר או חלק בעשיית העבירה אך עקב כך הרי שהתשובה שיתנו תראה על שקר היות והתגובה הפיסיולוגית שלהם תגיב בהתאם.
 יש גם לזכור כי הבודק שואל את הנבדק שאלות אשר ידועות ואשר לא ניתן לשקר לגביהן כמו מה שמו, היכן גר וכו'.

שאלות אלו נותנות לבודק הכוונה כיצד מגיבות המערכות של הנבדק כאשר אינו משקר.

כמו כן על מנת שלבדיקה יהיה משקל (בעיקר לצורך גילוי האמת בחקירות משטרתיות) ישאל הבודק את הנבדק שאלות אשר קרויות בשפה מקצועית - פחמ"ים- פרטים מוכמנים- אלו פרטים שרק מי שמעורב באירוע ידע לענות עליהם ועל כן ניתן לראות אם הנבדק דובר אמת או שקר.

 יש לזכור כי במדינת ישראל בבתי המשפט הדנים בעניינים פליליים אין שימוש בבדיקת הפוליגרף ואף אסור לשופט היושב בדין לדעת אם הנאשם עבר בדיקה כזו ומה היו תוצאותיה.

 יחד עם זאת ניתן לעשות שימוש בבדיקת הפוליגרף בהליך המעצר ואף השופט יכול לדעת על כך.

במקרים שבהם אין למשטרה קו מוביל בחקירה הרי שבדיקת פוליגרף תוכל לעזור ברמה הבסיסית על מנת לדעת אם לחשוד יש קשר לפרשה הנחקרת או לא.

 יחד עם זאת לבדיקת הפוליגרף יש משמעות די גדולה בהליך האזרחי.

בדיקת הפוליגרף יכולה לשמש את השופטים לענייני משפחה בבואם להחליט על מתן צו הגנה.

לעיתים קרובות נתקלים השופטים בגרסה מול גרסה כאשר כל צד טוען אני צודק ואין שום ראיה נוספת אשר תעזור לשופט בבואו לתת את החלטתו על כן בדיקת פוליגרף במקרה כזה יכולה לשמש כעזר.

יש לזכור כי על מנת שהבדיקה תוכל להתבצע ושתקבל את משקלה הראוי על שני הצדדים להסכים לערוך את הבדיקה וכי תוצאותיה יהיו חד משמעיות ( הלכת ביאזי ).

לאור כך נראה כי בתי המשפט הדנים בעניינים אזרחיים חשוב היה שיעשו שימוש רב יותר במכשיר הפוליגרף באותם מקרים שבהם כל צד מבוצר בעמדתו ואין כל יכולת לדעת מי דובר אמת.

לעומת זאת המצב שונה לעניות דעתי בהליך הפלילי היות ובד"כ ישנם ראיות נוספות אשר מראות על חפותו או הרשעתו של הנאשם ועל כן בית המשפט אמור להחליט בהתאם לראיות שהובאו בפניו.

עמדה זו נובעת מעצם זה שכאמור בדיקת הפוליגרף נכונה רק ב – 09% מהמקרים ועל כן אין ביכולתה להחליף את חושיו ואת מקצועיותו של השופט אשר נתקל במקרים רבים מדי יום ביומו.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת. 

המאמר באדיבות עורכי דין - פרויקט מידע משפטי